כתבה בשבועון לאשה, דצמבר 2017

צילומים: אוראל כהן, ידיעות אחרונות
אז אמרו לי - בואי תצטלמי ל''לאשה''. אמרתי - מגניב.
תקראו כאן על מה חוויתי עם זה - רכבת הרים, בקיצור.

זה מה שפרסמתי ב- 20.12 - שבוע לפני שהכתבה יצאה:
 

"לפעמים החיים מזמנים לך הזדמנויות שאת אומרת לעצמך וואלה, הנה הזדמנות, לא ניקח אותה? 
ככה הרגשתי כששמעתי על פרויקט #my_goal של 'לאשה' ו'אסתי לאודר'. 
אשה מעצימה אשה. הכי מה שאני מאמינה בו. 
שש מנטוריות מובילות ביותר, בתחומים שונים, נפגשות עם שש נשים שנבחרו בקפידה, לשלוש פגישות שמטרתן להעיף לגובה. הרחק לגובה, גבוה. 
ממש בקרוב אספר לכן איך רויטל הנדלר, המנטורית הסופר מצוינת שקיבלתי, בפגישה אחת (!) הצליחה סוף סוף לתת שם ומסגרת למה שקורה לי באופן טבעי עם בטי שלי, ולמה זה שינה לי את החיים.
בינתיים משחררת תמונה אחת מהסט שכותרתה: מה שאיפור יכול לעשות, אה? :)

מאפרת מעולה מעולה עם לב כזה גדול: Nofar Shabi
צילום: אוראל כהן, "ידיעות אחרונות"
דוגמנית: Bula Lev (תמיד רציתי לכתוב את זה) 
מנהלת הפרויקט ואושיה בפני עצמה: Keren Natanzon Weits
המנטורית המעולה: Revital Hendler

וכמובן שהמון תודה ל-
שבועון לאשה ו Estee Lauder Israel אסתי לאודר ישראל

סקרנית לראות מה יקרה לבטי כשזה יתפרסם...
סקרנית לחוות עוד פגישות עם רויטל שידעה לקרוא אותי בשניה ולתת עצות שוות זהב
שמחה על ההזדמנות לחשוף את בטי בארץ הוינטג' לקהל חדש.
מגיע לה, לא?

נשיקות וערב נפלא
ענבל

image alt
אחרי שהכתבה יצאה, הרגשתי מעט שונה....

היום התפרסמה כתבת הוידאו באתר 'לאשה' באינטרנט, וגם יצא העיתון לחנויות (לינק לכתבה). אמא.
כתבתי פוסט באורך הגלות בבוקר, אחרי שראיתי את הכתבה והוידאו. על איך הכל היה מושלם ואיך העצות היו מעולות, ואיך פינקו אותי עם האיפור והצילום והתנאים, ואיך כל הכבוד לי שקראו לי בחמישי, ובראשון בבוקר כבר הייתי בתל אביב מוכנה ומזומנה בלי תירוצים ובלי עניינים. 
ואז עברה שעה. 
ופתאום הבנתי שקשה לי. שחנוק לי. 
ושלא שלחתי את הכתבה לאף אחד. 
לא למשפחה ולא לחברים. 
הכי לא אופייני לי. 
בדרך כלל כשמשהו מרגש קורה לי, מיד כולם מקבלים דיווח: חברות, משפחה, הדף של בטי בפייס. הסטורי באינסטו'ש. כרוז באניעם. אין אחד שלא שומע.

היום - כלום. 
יושבת ואומרת, עדיף שלא ייראו. 
שאין מצב שאני עצמי רואה את זה שוב. 
מאז הצצתי בזה לשניה שוב ומיד סגרתי. 
המשכתי לעבוד על האתר שלי, ביטלתי את הפוסט הארוך ההוא, והתעלמתי לחלוטין מקיומה של הכתבה.

לא תיארתי לעצמי כמה קשה יהיה לי לראות את עצמי בוידאו. 
דיברתי לעניין רוב הזמן, דווקא, אבל שוב ליווה אותי הקול של 'את לא יפה', למרות שעל זה בדיוק דיברתי. 
סיפרתי לרויטל המנטורית שלי איך עברתי תהליך בשנה הזו של בטי על 'להיות יפה' ובום. כאילו לא עברתי כלום. 
הותיקות מכירות כבר את השריטה.

**********
הבטחתי שאספר לכן למה הדברים ש Revital Hendler המנטורית שלי אמרה לי היו כל כך משמעותיים עבורי. היא בעצם שמה במילים את מה שאני עושה כאן בבטי באופן אינטואיטיבי. היא נתנה לזה מסגרת, טובה מאד.
בטי היא מקום של נתינה. 
של נתינה של השראה. של נתינת הלב. של אכפתיות. של שיתוף.
היא יותר מחנות בגדים.
בטי היא חזון של עוצמה, של לחיות את החיים במקסימום. של לעוף על החלום. של לעלות כל הזמן למעלה ועל הדרך למשוך אחרות. והיא הכי מקום להיות בו מי שאת, מי שאני, עם הפאקים, עם החרדות, עם הבלבולים, התהיות. עם חוסר הביטחון שצף וימשיך לצוף, עם הפחד להיכשל והפחד להצליח שהוא לא פחות משמעותי.
ועם כל זה - בכל פעם שמישהי אמרה לי שהיא קוראת אותי בפייסבוק, קצת התכווצתי והתביישתי. בכלל, מהרגע שהדף גדל משמעותית, התביישתי, והאמת היא שבגלל זה הקמתי את הקבוצה של בטי (המרפסת של בטי). כדי שיהיה לי מקום לכתוב בלי ש-4,000 זוגות עיניים יראו. לא הצלחתי להיות במקום ששמח שעוד נשים קוראות ואולי נתרמות מהתוכן. זה נראה לי מאיים.
הפגישה עם רויטל נטרלה את התחושה הזו שלי לגמרי. 
נפל האסימון שזה זה זה (בהדגשה - זה!!) מה שאני נותנת, ובאהבה, ובראש מורם וגאווה.
היא קראה לזה "על ספת הוינטג'" ואני הולכת לעוף על הקונספט.

בטי היא אני. ואני היא את. ואת היא היא. וההיא היא כמו ההוא, רק בבת. 
כל מה שעובר עליי לא אני המצאתי. הוא גם עובר עלייך ועל החברה שלך ועל אמא שלך ועל הבת שלך. 
כל פעם שאני אעז, אני אספר לך על זה, ואולי זה יעזור לך לעשות את הצעד הקטנטן שהיה דרוש להתחלה. 
אני פה בשבילך. אני פה בשביל לתת את זה. 
ובגלל זה אני גם כותבת את האמת עכשיו.
שדיברתי את הדיבור, אבל ת'כלס? לצערי הרב אני לא הולכת את ההליכה (באנגלית זה נשמע יותר טוב).
גם זה קורה.

אז ככה זה עכשיו, עם כל הקושי, ועם זה אמשיך לעבוד ולצמוח.

לינק לכתבה בתגובה הראשונה, סתם כי אי אפשר להתעלם מזה, נכון? פליז בי ג'נטל וויז מי.

חייבת לציין לטובה ובאהבה גדולה ממש את Keren Natanzon Weits הבאמת מדהימה ונהדרת שניהלה את הפרויקט הזה, ודאגה לי הרבה, ואני מתארת לעצמי שלא היה לה מושג שכך אני אחווה את זה בסוף.
קרן - זו לא את, זו אני. עשית עבודה מעולה, ואני מודה לך מאד.

נשיקות לכולכן וחיבוק
ולחיי התהליכים שבדרך
אני לא יותר טובה ולא פחות טובה מאף אחד אחר. כמו כולן.

ענבל

שבועון לאשה Estee Lauder Israel אסתי לאודר ישראל #MyGoa

https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5060195,00.html

image alt
image alt
image alt
x

#{title}

#{text}

#{price}